9.5.10

ב(לוגו)ספירה

אז כן, רגע לפני נעילת החגיגות (מחר! פלוס וואו, אני חושבת שאנסה במשך כל השנה למצוא תירוצים שיגרמו לכם לשלוח לי תמונות. זה כיף אינסופי, ארחיב על כך מחר) - הגיעה העת למשהו שרציתי לעשות כבר לא מעט זמן. המתנה הלפני אחרונה שתוענק במסיבת ג'וש היא מה שאתם רואים כאן למעלה, מה שקרוי ה-Header בשפה מקצועית (מקצועית בשקל, אבל נו, תנו לי).

כבר מתחילת ימי הבלוג היה לי ברור שיש אנשים שגולשים בבלוג באמצעות הדפדפן אינטרנט אקספלורר (למה, בעצם? עשו לעצמכם טובה), ועקב גלישה מקרית מהמחשב של אמא קלטתי שה-Header שמתגלה לעיניהם כתוב בפונט המזעזע Times New Roman (או פיכס אחד שדומה לו). לא שהפונט שראו בגלישה בדפדפנים כמו פיירפוקס או ספארי היה שיא האסתטיקה, אבל הוא היה סטנדרטי בהחלט, ובהתחלה לא רציתי\הצטרכתי יותר מזה.

בקיצור, וכדי לא להאריך בגיקיות מיותרת - השבוע הזה היה העיתוי המושלם לתקן את המעוות (וכן, Times New Roman זה מעוות). הפונט שנבחר למשימה נרכש בבית היוצר של הטיפוגרף המוכשר עודד עזר (זה נקרא 'אלכימאי דק', סתם בשביל השקיפות), וסייעו לי להפוך את החלום למציאות (שבוע החגיגות הפך אותי לכזו מגזימנית, זה נורא): ט' וט' היקרים מכל.

נכרוך את הסיפור עם אחד הלוגואים האהובים עליי Ever - העבודה של אדולף מ. קסנדרה לאיזה אחד, לא בטוחה ששמעתם את שמו. כך או כך, הרי שמדובר במאסטרפיס - טיפוגרפי ובכלל.

2 comments:

חני אחת ש אמר/ה...

תתחדשי. בהחלט יפה יותר. תמיד חשבתי שהטיימס ניו רומן (אכן, גם אני) מכוער, אבל איכשהו על הבלוג שלך היה לו אפיל לואו טקי כמעט יפה. כאילו, הפונט הכי מעאפן על כל המלמלות האלה ואיבסנלורנים. כאילו קטע. לאחשוב.

עייני בבלוג שלי. 'כנתי מתנה. זה מה שאני עושה כשאני לא מצליחה להרדם...(:

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671251&blogcode=11773935

אנונימי אמר/ה...

Splendidly done is sick than comfortably said.